כיצד הכרתי את גיל

לפני מספר חדשים תיאמתי עם זיו נוימן, מנכ"ל איגוד הניווט הספורטיבי, כי הניווט ב 1 באפריל, שבתון פסח שני, יהיה בשיתוף עם עמותת פרקינסון.

למעשה, כמעט כל אירוע ניווט בלוח השנה הוא לזכר מישהו, או מיועד למטרה נעלה כזו או אחרת.  כך למשל, ההכנסות מאירוע הניווט בבת חפר, שהתקיים ביום כתיבת פוסט זה, ייתרמו לשיקום הקהילה בבת חפר, שהוצפה באירוע הגשם החריג בינואר.  לכן, בקושי מצאנו מקום פנוי בלוח הניווטים.  אבל מצאנו.

מה הקשר בין פרקינסון לניווט?  אין קשר.  לא קשר ישיר, בכל אופן.  עם זאת, אני משקיע זמן ומחשבה כיצד ניתן לקדם את תרבות שמירת הכושר בקרב אנשים עם פרקינסון.  ניווט נראה רעיון טוב: גם כושר, גם ריכוז והפעלת המוח.  הזדמנות מעולה לקידום תרבות הכושר.

מה לא עושים למען קידום הרעיון?  בדף על הניווט באינטרנט, נכתב על פרקינסון וכושר.  באתר עמותת פרקינסון התפרסם טיזר כבר לפני חודש.  לפני שבוע הוא הוחלף בפסקה שלמה על הניווט: מה מתוכנן, מתי ואיפה.  ביקשתי את מנהלי הסניפים בעמותה לפרסם בקרב חברי הסניף.   אצלנו, בקהילת האנשים עם פרקינסון, זה נחשב מאמץ פרסומי ראוי בהחלט. 

מכל מקום, לשם בטחון, ביקשתי מסלעית, אשת יחסי ציבור המסייעת בהתנדבות לעמותה מפעם לפעם, לנסות לעניין גופי טלוויזיה ועיתונות באירוע.

כך קרה שבחול המועד, בעוד אשתי ואני מנסים לאבד את דרכנו ביערות משמר העמק בואכה הזורע, מתקשרת סלעית ומבשרת כי ידיעות אחרונות מעוניינים בסיפור. 

"האם אפשר?"

"כן", עניתי ועשר דקות אחר כך מגיע טלפון מכתבת מוסף הבריאות של העיתון.  דיברנו על פרקינסון ועל ספורט בכלל וניווט בפרט.

"זה יתפרסם רק אחרי החג", אמרה.  "לא יהיה צלם בשטח, כי הצלמים לא עובדים בשבתות"  אמרה, "אבל ישלחו צלם אליך הביתה".

כך הכרתי את גיל, צלם של העיתון.  בחור עליז ונחמד, חמוש בשתי מצלמות ומתנייד באופנוע אימתני.  נסענו לקצה חדרה, שזה בערך 400 מטר בהמשך הרחוב ושם הופעתי בבגדי ניווט מלאים, מפה ומצפן, מונצח מימין ומשמאל, על רקע שדות שיבולת השועל בגבולה הצפוני של העיר.  מדי ניווט, שלא בהקשר של תחרות ניווט, יכולים להיות מגוחכים. קצת. 

אני לא יודע איזו תמונה תיבחר ועד כמה מגוחך אני הולך להיראות, אבל להגנתי אני יכול לומר שעשיתי זאת למען מטרה ראויה.  אז נא לא לגחך בקול רם.  כך העמיד אותי גיל, כך הורה וכך ביצעתי (ושלא תטעו, גיל צלם מעולה).

ובקשה אחרונה: להתייצב בהמוניכם בחג שני, ביער בן שמן, ולהצטרף למנווטים.  גיל אמנם לא יהיה, אבל אני אהיה.  ועוד איך.

 

עמיר כרמין