עם הגיל מופיעות בעיות כאלה ואחרות. הגב כבר לא מה שהיה פעם, הסוכר אומר "הנני" והכולסטרול (ה"רע") מציץ מעבר לפינה ומחייך. עם הבעיות באות התרופות. אלה החיים.
אבל, אין כמו איזה פרקינסון עסיסי להגברת כמות התרופות שלוקח הבנאדם.
מה בסך הכל ביקשנו? הרי מרפא לפרקינסון אין. אז מה יש בכל זאת? יש פתרון לסימפטום. הרבה סימפטומים - הרבה פתרונים.
פרקינסון הוא תופעה פשוטה למדי: מסיבות שלא נפרטן כאן, נוצר חוסר במוליך עצבי הנקרא דופמין. זה הכל. מולקולת חלבון אחת פחות בגוף. ביג דיל.
לרוע המזל, הדופמין מסייע בהעברת הפקודות לשרירים. אין דופמין - יש שביתת שרירים. כדי להוסיף חטא על פשע, הדופמין עובד במשותף עם מוליך עצבי אחר הנקרא אצטילחולין. כל מוליך אחראי על כיוון אחד - כיווץ או פתיחה - של השריר. חסר דופמין - השרירים נשארים בכיווץ תמידי. לא נעים.
ומה הפתרונים? הנה למשל התפריט שלי:
- AZILECT כדור ביום. התחלתי רק איתו, לפני 5.5 שנים. מה הוא יודע לעשות? התרופה יודעת להאיט את התפרקות הדופמין חזרה למחזור הדם ועל ידי כך מגדילה את יעילות הדופמין שעדיין מיוצר במוח. וכשלא מספיק?
- מוסיפים PK MERTZ - שלושה כדורים ביום. התרופה החלה את חייה כתרופה לשפעת ונמצאה מועילה בהפחתת הרעד המאפיין פרקינסון. גילוי נאות: לא ברור לי על איזה מנגנון היא משפיעה. וכשלא מספיק?
- מוסיפים DEKINET - שלושה חצאי כדור ביום. התרופה מורידה את קצב ייצור האצטילחולין. יורדת כמות החולין - קטן הפער למול הדופמין ונחלש הרעד. וכשלא מספיק?
- מוסיפים DOPIKAR - שלושה רבעי כדור ביום. מה זה יודע לעשות? הדופיקר יודע לעבור למוח, והמוח מצידו יודע להמיר אותו לדופמין כשר למהדרין. תאמרו, התרופה האולטימטיבית: חלבון שהגוף יודע להמיר לדופמין. מה יכול הבנאדם לרצות? בא לציון גואל. כמעט. החיים יותר מורכבים. עם השנים, השפעת התרופה דועכת ומופיעות תופעות לוואי משמעותיות.
- אני טועם גם ויטמין E - לא בדיוק תרופה, לא לגמרי משפיע - אך לא מזיק. הויטמין נוגד חימצון ואמור לשפר את ייצור הדופמין.
ולא הזכרנו את התרופות Apomorphine, Comtan ,Sinemet, Stalevo, Requip (רשימה חלקית מאד). מלאי הנשק גדול ויש לאן להתפתח.
מה אגיד לכם, בסופו של יום זאת מלחמת התשה: מה יבוא קודם, קץ השפעת התרופות או קץ החיים? חברות התרופות, הרופאים והחולים בחזית משותפת למען קניית עוד זמן באיכות חיים סבירה, כך שקץ החיים הטבעי יגיע לפני קץ השפעת התרופות.
ובנימה חיובית זו נסיים להיום.
מה אגיד לכם, בסופו של יום זאת מלחמת התשה: מה יבוא קודם, קץ השפעת התרופות או קץ החיים? חברות התרופות, הרופאים והחולים בחזית משותפת למען קניית עוד זמן באיכות חיים סבירה, כך שקץ החיים הטבעי יגיע לפני קץ השפעת התרופות.
ובנימה חיובית זו נסיים להיום.
שתהיה שנה טובה לכולנו!
עמיר כרמין
